החלטה בתיק פר"ק 5346/09

1.            בפני שתי בקשות למתן הוראות - הנוגעות לאותו עניין - שהוגשו בנפרד על ידי כונס הנכסים עו"ד עופר שפירא, וכונס הנכסים עופר פלס (להלן: " המבקשים") ונוגעות לזכות העכבון של המשיבה, המחזיקה בכלי הרכב של חברת מ.מ. יבולי התבור (1995) בע"מ, המצויה בכינוס נכסים ובפירוק (להלן: " החברה"). כלי הרכב משועבדים לבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, (להלן: " הבנק הבינ"ל") ולבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: " בל"ל"), שהינם נושים מובטחים של החברה, כאשר כל אחת מהבקשות הוגשה על ידי כונס הנכסים, שמונה לרכבים ששועבדו לבנק.

         עיקרי העובדות הדרושות לענין

2.            מיום 28.5.09 ועד ליום 9.6.09 או בסמוך לכך הוכנסו למוסך המשיבה 10 משאיות של החברה המשועבדות לבנקים הנ"ל, כאשר משאיות נוספות הוכנסו למוסך אחר.

         עו"ד עופר פלס מונה ביום 8.6.09 על ידי ראש לשכת הוצאה לפועל בבאר שבע ככונס נכסים על 9 משאיות, אשר שועבדו על ידי החברה לטובת בנק לאומי, ובהן 7 משאיות שהיו במוסך המשיבה (תיק הוצל"פ 14-09020-09-9).

         ביום 9.6.09 הגישה החברה בקשה להקפאת הליכים (פש"ר 5339/09).

         ביום 10.6.09 הגיש הבנק הבינלאומי הראשון בקשה לאכיפת שעבודים ומינוי כונס נכסים לחברה וכן בקשה למינוי כונס נכסים זמני לחברה.

         ביום 18.6.09 נתן בימ"ש זה צו הקפאת הליכים לחברה, שבוטל ביום 16.7.09 ומינה את עו"ד עופר שפירא ככונס נכסים זמני לחברה. ביום 14.10.09 אושר מינויו של עו"ד עופר שפירא ככונס נכסים וכמפרק קבוע לחברה.

         במסגרת הבקשה להקפאת הליכים, התברר כי המשיבה מחזיקה ב-3 משאיות המשועבדות לטובת הבנק הבינ"ל וב-7 משאיות המשועבדות לבל"ל.

3.            משסירבה המשיבה לשחרר הרכבים וטענה לזכות עכבון הוגשה בקשה (בש"א 4723/09( להורות על שחרור הרכבים המשועבדים לטובת הבנקים. במהלך הדיון, ביום 9.9.09, הגיעו הצדדים להסדר לפיו כלי הרכב ישוחררו לידי כונס הנכסים וימכרו. מתוך התמורה שתתקבל ממכירת המשאיות ששועבדו לטובת בל"ל יופקד סך של 600,000 ש"ח בחשבון נאמנות נפרד ומתוך התמורה שתתקבל ממכירת המשאיות ששועבדו לטובת הבנק הבינ"ל יופקד סך של 310,000 ש"ח בחשבון נאמנות נפרד, וזאת עד להכרעת ביהמ"ש בזכותה של המשיבה לכספים אלה.

         מכאן הבקשות שלפני.

         עיקרי הבקשות

4.            בשתי הבקשות נטען כי זכות העכבון הופעלה שלא כדין. התמונה המצטיירת היא התנהלות בעייתית של המשיבה, החורגת מהמקובל בענף ואינה בגדר מקרה רגיל של בעל מוסך הטוען לזכות עכבון. התנהגותה של המשיבה מעלה תהיות רבות המעמידות בספק את תום ליבה, כשהמטרה היא לשדרג מעמדה בסולם הנשיה ולפרוע חוב עבר של החברה כלפיה, אשר נצבר במשך 3 שנים אך המשיבה לא נדרשה לו. בפועל, בסמוך מאוד למועד הגשת הבקשה להקפאת הליכים, הוכנסו 10 המשאיות למוסך המשיבה וזו בחרה להפעיל את זכות העכבון, בדיוק במועד בו דן ביהמ"ש בבקשה להקפאת ההליכים.

         למשיבה לא קמה זכות עכבון כיוון ששיטת העבודה שבין המשיבה לחברה, התבססה על שיטת תשלום של "שוטף + 90". השיק שחזר ביום 11.6.09 היה בגין עבודות שבוצעו בחודשים ינואר-פברואר 2009 שלאחריהן שוחררו המשאיות שטופלו, ועל כן פקעה זכות העכבון, משאינה חלה על חובות עבר. מעבר לכך, בעיכובן של רוב משאיות החברה, העוסקת בהובלה, היה כדי להשבית את עסקיה, כאשר הוכנסו למוסך המשיבה 10 משאיות בעוד שבאותה עת היו לחברה בסה"כ 17 משאיות.

         המשיבה טוענת לביצוע עבודות במשאיות המשועבדות לבל"ל בהיקף של 600,000 ש"ח, וכן עבודות נוספות בכלי הרכב המשועבדים לבנק הבינ"ל בהיקף של כ-310,000 ש"ח, כאשר לא יתכן כי המשיבה ביצעה את כל העבודות האמורות תוך ימים אחדים. בחווה"ד של השמאי מטעם כונסי הנכסים, מר צבי דאובר, אין כדי לאשר כי התיקונים הנטענים אכן בוצעו, ובשלב זה לא ניתן להוכיח זאת, משום שלצורך כך נדרש הליך של פירוק והרכבת כל החלקים אשר נטען כי הוחלפו, כשעלות הפירוק וההרכבה מחדש היא בסך של כ- 100,000 ש"ח. אף אם היה מתבצע הליך של פירוק, הרי שזה היה מתאפשר, למצער, לאחר החלטת ביהמ"ש מיום 9.9.09 (בבש"א 4723/03) ובחלוף למעלה מ-3 חדשים מביצוע העבודות הנטענות וגם אז לא ניתן היה לקבוע האם התיקונים בוצעו.

         בנוסף, חלק מהעבודות הנטענות כללו החלפת חלקים, כביכול, תוך שימוש בחלקים חדשים במקום שימוש בחלקים משופצים כנהוג בענף המשאיות, נוכח הבלאי הגבוה. מדובר בעבודות בהיקף בלתי סביר, ביחס לשנתון כלי הרכב וניכר כי המשיבה חפצה בהגדלת רווחיה והחוב הנטען של החברה כלפיה. על המשיבה חלה החובה להקטנת הנזק והיא לא הציגה אישור של החברה לביצוע העבודות בעלות האמורה. אמינות הרישומים החשבונאיים של המשיבה מוטלת בספק, ולא ניתן לראות האם אותם חלפים שהיו במלאי המשיבה אכן הותקנו בכלי הרכב של החברה.

         בנוסף, העבודות הנטענות שבוצעו בכלי הרכב המשועבדים לא גרמו להשבחתם באופן המשפר את מצבו של הנושה המובטח ומצדיק את זכות העכבון. עוד הסתירה המשיבה כי ביום 18.6.09, היום בו ניתן צו הקפאת ההליכים, קיבלה לידיה סך של 417,280 ש"ח מהחברה המצויה בחדלות פרעון ופועלת על פי צו בימ"ש, ולא הסבירה מדוע לא דיווחה על כך ומדוע לא שיחררה את המשאיות או חלקן כנגד התשלום.

         עיקרי תגובת המשיבה

5.            טענת כונסי הנכסים מופנית כנגד התנהלות בחוסר תום לב של החברה אך אין בכך כדי להשליך על התנהלות המשיבה, משלא הוכח כי כלי הרכב שטופלו במוסך הגיעו במטרה אחרת. רכבי החברה נכנסו למוסך המשיבה בחודשים מאי-יוני, והטיפול אושר במלואו ע"י החברה. עם קבלת דרישת בל"ל לשחרור המשאיות ואי כיבוד השיק שזמן פרעונו ביום 11.6.09, הבין מנהל המשיבה כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים והפעיל את זכות העכבון.

         הבקשות אינן מגובשות ומתבססות על ספקולציות. חווה"ד שהוגשו מטעם המבקשים, על ידי אותו מומחה, קובעות ממצאים סותרים ולשונן לאקונית, כך שלא ניתן לבסס ממצאים על סמך חוו"ד אלה. יתרה מכך, המשיבה תמכה בהזמנת שמאי לבדיקת העבודות והתיקונים עוד בטרם הורה על כך בית המשפט בעקבות דרישת ב"כ המשיבה, והראיה לכך ששמאי מטעם בנק לאומי בדק הרכבים עוד ביום 27.7.09. אותו שמאי בדק הרכבים מטעם כונס הנכסים של הבנק הבינלאומי הראשון רק כ-4 חודשים לאחר מכן, ביום 22.11.09 וכחודשיים לאחר שנתן בימה"ש החלטתו בענין.